בניין מסוכן: מה זה אומר, מי משלם, ומה עושים

ישראל נדל״ן · אוקטובר 2026

מה קרה

ביום רביעי, 14 באוקטובר 2026, קרס בניין ישן ברחוב נחלת בנימין בתל אביב. הבניין נבנה ב-1937, היו בו חנויות בקומת הקרקע ודירות מעליהן, ובזמן הקריסה לא גרו בו. העבודות לחיזוק הבניין ולהוספת קומות התחילו בו לאחרונה. הפועלים יצאו בעצמם, ואיש לא נפגע. דיירי הבניינים הסמוכים פונו לכמה שעות, ובערב הורשו לחזור.

שלושה פרטים מהימים שאחרי:

הבניין כבר היה ברשימת המבנים המסוכנים. לפי מסמכי העירייה שפורסמו ב-ynet ובגלובס, נפתח לו תיק של מבנה מסוכן בגלל ליקויים במרפסות, בחדר המדרגות ובקירות. בעלי הדירות תיקנו, מהנדס מטעמם הצהיר שהסכנה הוסרה, והעירייה סגרה את התיק בפברואר 2024.
אתר הבנייה לא דווח למשרד העבודה. מפקחי מינהל הבטיחות מצאו שלא מונה בו מנהל עבודה, כפי שהחוק דורש, וסגרו את האתר בצו בטיחות לתקופה ממושכת.
הסיבה לקריסה עוד לא ידועה. מהנדסי העירייה ומשרד העבודה בודקים אם העבודות באתר גרמו לה.

מה זה ״מבנה מסוכן״

לפי עיריית תל אביב, מבנה מסוכן הוא בניין שיש בו ליקויים שמסכנים את הדיירים, את העוברים ברחוב או את הבניינים שלידו. זה לא בהכרח בניין שעומד לקרוס: טיח רופף, מרפסת שאריחים נופלים ממנה או בטון מתפורר מספיקים.

כשהעירייה מגלה ליקוי כזה, בדרך כלל אחרי תלונה של דיירים או עוברים ושבים או אחרי סיור של פקח, היא שולחת לבעלי הדירות הודעה רשמית, שנקראת ״צו מבנה מסוכן״. בצו כתוב מה צריך לתקן ועד מתי. כל עירייה פועלת לפי חוק עזר עירוני משלה.

כמה בניינים כאלה יש: ב-8 באוקטובר 2026 פרסמה עיריית תל אביב את רשימת המבנים המסוכנים הפעילים בעיר: 615 בניינים. לפי ״המקום הכי חם בגיהנום״, ב-557 מהם גרים אנשים, ו-124 נמצאים בהליך משפטי.

מי משלם על התיקון

הדיירים, לא העירייה. לפי חוק המקרקעין (סעיף 58), כל בעל דירה חייב להשתתף בהוצאות שנדרשות כדי לשמור על הרכוש המשותף במצב תקין: החזית, המרפסות שבחזית, חדר המדרגות, הגג והשלד.

החלוקה: לפי שטח הדירה של כל אחד ביחס לשטח כל הדירות בבניין, אלא אם התקנון של הבית המשותף קובע חלוקה אחרת.
שכן שמסרב לשלם: הסירוב לא מבטל את החובה שלו. אפשר להגיש נגדו תביעה למפקח על רישום המקרקעין, שמכריע בסכסוכים בין שכנים בבית משותף.
ליקוי בתוך דירה אחת, או נזק שמישהו מסוים גרם, נבדק בנפרד. שם אפשר לדרוש את הכסף ממי שאחראי.
אם הדיירים לא מתקנים: העירייה יכולה לפתוח נגדם בהליכים משפטיים, ובחלק מהמקרים לבצע את התיקון בעצמה ולגבות מהם את העלות.

קיבלתם צו: מה עושים

מהנדס קודם כול. העירייה דורשת בדיקת יציבות של מהנדס רשום. הוא קובע מה צריך לתקן ובאיזה סדר.
ועד הבית מרכז. בוחרים קבלן רשום, מסדרים את המימון בין הדיירים, ומוודאים שמהנדס מפקח על העבודה.
בטיחות בזמן העבודה. עד שהתיקון נגמר, הדיירים צריכים לשים שלטי אזהרה. אם צריך פיגום על המדרכה, מבקשים לו אישור מהעירייה ומצרפים את הצו.
סגירת התיק. בסוף העבודה המהנדס חותם על הצהרה שהסכנה הוסרה, מהנדס העירייה מגיע לביקורת, ורק אחרי האישור שלו הצו מוסר. תשלום לקבלן הוא לא סגירת התיק.
ביטוח. אם יש ביטוח לכל הבניין, בדקו אם הצו מחריג אותו, ואם כן, דאגו לבטל את ההחרגה ברגע שהצו מוסר.

לא כל צו מחייב לצאת מהבית. רק כשיש סכנה מיידית העירייה יכולה להורות על פינוי.

בניין שיצא מהרשימה הוא לא בהכרח בניין חזק

הבניין בנחלת בנימין יצא מהרשימה ב-2024, אחרי תיקון של מרפסות וחדר מדרגות. התיקון הזה טיפל בליקויים שהעירייה מצאה, ולא הפך בניין בן 90 לבניין חדש. מהנדסי מבנים שדיברו עם גלובס ועם ynet אמרו את אותו הדבר: חיזוק ותוספת קומות משפרים את הבניין, אבל השלד הישן נשאר ישן.

סימני אזהרה שמהנדס שדיבר עם ynet מונה, ושבגללם כדאי להזמין בדיקה מקצועית בלי לחכות לעירייה:

סדקים חדשים שמתרחבים מהר
רעשים חריגים שנשמעים כמו תזוזה
דלתות או חלונות שפתאום נתקעים

יש עבודות בבניין שלך או בבניין שלידך

שאלו מי מנהל העבודה באתר. החוק מחייב למנות מנהל עבודה ולדווח על האתר למינהל הבטיחות. באתר שקרס, לפי משרד העבודה, שני הדברים לא נעשו.
שכנים יכולים לדרוש בדיקה. גם מי שגר בבניין הסמוך יכול לפנות לעירייה, לתעד מפגעים ולדרוש טיפול. אם יש חשש לנזק לבניין שלכם, כדאי להצטייד בחוות דעת של מהנדס.
איך מדווחים: בתל אביב, במוקד 106 או באפליקציה ״106 פלוס״, עם כתובת מדויקת ותמונות. בסכנה מיידית מתרחקים ומזעיקים את כוחות ההצלה.

מקורות

המדריך הזה הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי או הנדסי. אם הבניין שלך קיבל צו, כדאי להתייעץ עם מהנדס ועם עורך דין מטעמך.

עוד דיווחים על השוק, כל יום

עקבו לישראל נדל״ן

דיווחים עם משמעות עתידית